הפריים הוא קלוז אפ על הפנים שלי. צילמתי את התמונה בגובה העיניים, כדי ליצור הזדהות. יש עומק בפריים, שנוצר הודות לרקע השחור מאחור. לרקע אין קשר לדמות. התמונה היא תמונה מבוימת, אני ביימתי אותה והוספתי כארט את המסכה, כדי לשייך את התמונה לתקופת הקורונה ולהדגיש את הרגשות שלי בזמן תקופת הקורונה. התאורה היא תאורה מלאכותית, והצבע של האור הוא אדום. בחרתי להשתמש בתאורה אדומה כדי להדגיש את רגשות הפחד והאימה שהרגשתי בזמן תקופת ההסגר. עומק השדה בפריים הוא רדוד. הצמצם בתמונה הוא 6, צמצם פתוח. התמונה קפואה, מהירות התריס הייתה נמוכה יחסית- 1:10, אך המצלמה הונחה על דמוי חצובה ולכן התמונה קפואה. התמונה מעט מגורענת, הiso  הוא 1000, משום שהתמונה חשוכה. הצבע השולט בתמונה הוא הצבע האדום, כדי להדגיש ולהעצים את הרגשות. התמונה לא עברה עריכה ועיבוד.